צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָתִי
לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה
תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי
עַד תֶּאְטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.
כך שר, מנחם מנדל דוליצקי, לארץ שלנו, למחוז החפץ הלאומי. שירה זו, שיריעתה רחבה כים, היא נושא המפגש הספרותי. הדיון בוחן את האופן שבו שרו לארץ ואת המניעים לכך. המפגש שזור מאסופת שירי אהבה לארץ, אשר הסיפורים מאחוריהם מעניינים במיוחד והמנגינה שלהם מציתה געגועים: "אל הציפור", "ערב מול גלעד", "שיעור מולדת", "השיר המטורף על הארץ" ועוד.
כל הזכויות שמורות למימי חסקין